דלגו לתוכן הראשי

כלי חינמי

האם אני צריך לרשום מאגר מידע או למנות ממונה הגנת פרטיות?

עודכן ונבדק מול המקורות:

השאלון

כל שאלה מתייחסת לאופן שבו אתם מחזיקים מידע אישי בפועל. שאלות נוספות מופיעות לפי התשובות.

  1. אתם מחזיקים ומעבדים באמצעים דיגיטליים מידע אישי על לקוחות, פונים, מנויים או עובדים, לצורכי העסק או הגוף?

    גם גיליון אקסל, CRM, רשימת תפוצה או טפסים באתר. אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק לא נחשב מאגר מידע.

    סעיף 3 לחוק, ההגדרה ״מאגר מידע״.

  2. האוסף כולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, על 100,000 אנשים או פחות, והרשימה לא מלמדת בעצמה דבר נוסף עליהם? ואין לכם או לתאגיד בשליטתכם אוסף אחר עם פרטים נוספים על אותם אנשים?

    למשל רשימת תפוצה בלבד. אם יש גם היסטוריית רכישות, הערות, פרטי תשלום או כל מידע אחר על אותם אנשים, ענו ״לא״.

    סעיף 3 לחוק, ההגדרה ״מאגר מידע״, פסקה (2): אוסף כזה אינו נחשב מאגר מידע.

  3. אתם גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23 לחוק?

    משרד ממשלתי או מוסד מדינה אחר, רשות מקומית, או גוף אחר שממלא תפקידים ציבוריים על פי דין. חברה עסקית רגילה אינה כזו.

    סעיף 23 לחוק, ההגדרה ״גוף ציבורי״.

  4. המטרה העיקרית של המאגר היא לאסוף מידע אישי כדי למסור אותו לאחרים, כדרך עיסוק או בתמורה, כולל מתן שירותי דיוור ישיר?

    למשל מכירת רשימות לידים או רשימות תפוצה, או שליחת דיוור בשם לקוחות. לפי לשון הסעיף המידע צריך להימסר לאחר. עסק ששולח הצעות משלו ללקוחות שלו אינו מוסר אותן לאחר.

    סעיף 8א(א)(1)(א) וסעיף 17ב1(א)(2).

  5. במאגר הזה יש מידע אישי על יותר מ-10,000 בני אדם?

    סופרים אנשים ולא רשומות. מי שנמצא במאגר פעמיים נספר פעם אחת.

    סעיף 8א(א)(1)(א) וסעיף 17ב1(א)(2): הסף הוא יותר מ-10,000 בני אדם.

  6. אתם מחזיקים מידע בעל רגישות מיוחדת?

    מידע על מצב בריאותי, מידע גנטי, מזהה ביומטרי לזיהוי או אימות, מוצא, עבר פלילי, דעות פוליטיות, אמונות דתיות או השקפת עולם, צנעת חיי משפחה ואישות, נטייה מינית, הערכת אישיות, נתוני שכר ופעילות פיננסית, או מידע שחלה עליו חובת סודיות בדין.

    סעיף 3 לחוק, ההגדרה ״מידע בעל רגישות מיוחדת״.

  7. יש מידע כזה על יותר מ-100,000 בני אדם במאגר?

    סופרים אנשים ולא רשומות. הסף נבחן לגבי מאגר מידע אחד.

    סעיף 8א(ב): הודעה לרשות כשהמידע הרגיש במאגר שאינו חייב ברישום עולה על 100,000 בני אדם.

  8. העיסוק העיקרי שלכם כולל עיבוד של מידע רגיש כזה בהיקף ניכר?

    ההגדרה נותנת כדוגמה תאגיד בנקאי, מבטח, בית חולים כללי וקופת חולים. ההיקף נבחן לפי מספר האנשים, שיעורם באוכלוסייה, כמות המידע וסוגיו, משך ותדירות העיבוד ומשך השמירה.

    סעיף 17ב1(א)(4) ו-17ב1(ב).

  9. העיסוק העיקרי שלכם דורש ניטור שוטף ושיטתי של אנשים בהיקף ניכר, כמו מעקב אחר התנהגותם, מיקומם או פעולותיהם?

    החוק נותן כדוגמה ספק מורשה של שירות רדיו טלפון נייד וספק שירות חיפוש מקוון. מדידת גלישה רגילה באתר עסקי היא בדרך כלל לא עיסוק עיקרי בהיקף כזה, אבל אם זה עיקר העיסוק שלכם, ענו ״כן״ או ״לא יודע״.

    סעיף 17ב1(א)(3) ו-17ב1(ב).

התוצאה

ענו על השאלות ותראו כאן אם יש חובת רישום, חובת הודעה לרשות וחובת מינוי ממונה, עם הסעיף שמאחורי כל תשובה.

השאלון רץ בדפדפן שלכם והתשובות לא נשלחות לשום מקום. התוצאה היא כלי עזר כללי, לא ייעוץ משפטי ולא קביעה של הרשות להגנת הפרטיות. לבדיקת המקרה שלכם פנו לעורך דין או ליועץ פרטיות.

שתפו את הכלי

הכלי נבנה ומתוחזק בידי AITERRA, סוכנות דיגיטל ישראלית. המידע בעמוד מבוסס על לשון החוק והמקורות שבעמוד, ולא נבדק בידי עורך דין. מי אנחנו · יצירת קשר

עונים על כמה שאלות על המידע שאתם מחזיקים, ומקבלים תשובה נפרדת על שלושה דברים: רישום מאגר מידע, הודעה לרשות להגנת הפרטיות ומינוי ממונה. ליד כל תשובה מופיע הסעיף בחוק. השאלון רץ בדפדפן, והתשובות לא נשלחות לשום מקום.

שלוש חובות שונות

אחרי תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, שנכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025, השאלה ״האם צריך לרשום מאגר״ נפרדת משתי שאלות אחרות. השאלון בודק את כולן:

  • רישום מאגר מידע (סעיף 8א(א)): חל על מאגר שמטרתו העיקרית מסירת מידע אישי לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, כולל שירותי דיוור ישיר, כשיש בו מידע על יותר מ-10,000 בני אדם, ועל מאגר של גוף ציבורי.
  • הודעה לרשות (סעיף 8א(ב)): חלה על מאגר שאינו חייב ברישום ויש בו מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 בני אדם. ההודעה נמסרת בתוך 30 ימים.
  • ממונה על הגנת הפרטיות (סעיף 17ב1): חובה לגוף ציבורי, לבעל שליטה שמוסר מידע לאחרים בהיקף של יותר מ-10,000 בני אדם, ולמי שעיקר עיסוקו ניטור שיטתי של אנשים או עיבוד מידע רגיש, בשני המקרים האחרונים בהיקף ניכר.

מה זה מאגר מידע

לפי סעיף 3 לחוק מאגר מידע הוא אוסף של פרטי מידע אישי שמעובד באמצעי דיגיטלי. אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק לא נחשב מאגר, וגם אוסף שכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות של עד 100,000 אנשים, בלי מידע נוסף עליהם. לכן קובץ לקוחות, CRM ורשימת פניות מהאתר הם בדרך כלל מאגרי מידע, גם אם אין חובה לרשום אותם.

מה השאלון לא עושה

השאלון לא בודק את הפעילות שלכם, לא מכריע מה נחשב ״היקף ניכר״ ולא מחליף שיקול דעת של עורך דין. החוק קובע שהיקף ניכר נבחן לפי מספר האנשים, שיעורם באוכלוסייה, היקף המידע וסוגיו, משך ותדירות העיבוד, משך השמירה והתחום הגאוגרפי (סעיף 17ב1(ב)). אין בחוק מספר שקובע אותו מראש, ולכן במקרי גבול התוצאה תהיה ״צריך לבדוק״.

מה עושים אחרי התוצאה

אם יצאה חובה, הצעד הבא הוא עורך דין או יועץ פרטיות שיגיש את הבקשה או ההודעה ויכין את מסמך הגדרות המאגר ונוהל אבטחת המידע. אם לא יצאה חובה, עדיין חלות עליכם חובות אחרות. הצ׳קליסט של תיקון 13 לאתר עובר על הטפסים, האבטחה והספקים, את המדיניות אפשר להכין במחולל מדיניות הפרטיות ובמחולל מדיניות העוגיות. התאמה טכנית של האתר והטפסים היא חלק משירות ההתאמה לתיקון 13 שלנו.

מקורות

הנוסח נבדק מול לשון החוק באוקטובר 2026. השאלון הוא כלי עזר כללי ולא ייעוץ משפטי. לבדיקת המקרה שלכם פנו לעורך דין או ליועץ פרטיות.

צריכים להתאים את האתר והטפסים לדרישות? אנחנו מיישמים את הצד הטכני באתר קיים, ביחד עם עורך הדין או הממונה שלכם.

להתאמת אתר לתיקון 13

שאלות נפוצות על האם אני צריך לרשום מאגר מידע או למנות ממונה הגנת פרטיות?