בדיקת קישור חשוד

קיבלתם SMS עם קישור מ״רשות המסים״, מ״דואר ישראל״ או מהבנק ואתם לא בטוחים? הדביקו את הקישור או את כל ההודעה, והכלי יבדוק כל כתובת שבה: האם היא מתחזה לגוף מוכר, האם יש בה אותיות מוסוות, קיצור קישורים או סיומת חשודה. התוצאה היא הערכה, סביר, חשוד או מסוכן, עם הסבר לכל סימן.

מה הכלי בודק

הכלי מוציא מהטקסט כל כתובת אינטרנט ובודק את שם האתר שלה, החלק שבין ״//״ ללוכסן הראשון. הוא משווה את השם לדומיינים הרשמיים של גופים שמתחזים אליהם בישראל לעתים קרובות, מחפש שמות שנבדלים מהם באות אחת או שתיים (כמו leurni במקום leumi), אותיות מקירילית או מיוונית שנראות כמו אנגלית, כתובות מקודדות שמתחילות ב-xn--, מספר IP במקום שם, התו @ שמסתיר את היעד האמיתי, שירותי קיצור קישורים, סיומות זולות כמו .top ו-.xyz, ושרשראות ארוכות של תת-דומיינים.

הגופים שהכלי מכיר והדומיינים הרשמיים שלהם:

• רשות המסים: taxes.gov.il
• ביטוח לאומי: btl.gov.il
• אתרי הממשלה: gov.il
• דואר ישראל: israelpost.co.il
• בנק הפועלים: bankhapoalim.co.il
• בנק לאומי: leumi.co.il
• בנק דיסקונט: discountbank.co.il
• מזרחי טפחות: mizrahi-tefahot.co.il
• מקס: max.co.il
• ישראכרט: isracard.co.il
• כאל: cal-online.co.il
• bit: bitpay.co.il
• PayBox: payboxapp.com

זו בדיקה לפי כללים, לא מאגר של אתרים מוכרים כזדוניים. היא לא יכולה לדעת אם אתר אמיתי נפרץ, ואתר הונאה חדש עם שם שלא דומה לשום גוף עלול לעבור אותה. השתמשו בה כעוד שכבה של זהירות, לא כאישור.

הונאות SMS נפוצות בישראל

• חבילה מעוכבת: ״דואר ישראל״ או חברת שליחויות מבקשים כמה שקלים של דמי משלוח או מכס. המטרה היא פרטי כרטיס האשראי.
• החזר מס או מענק: ״רשות המסים״ או ״ביטוח לאומי״ מודיעים שמחכה לכם כסף, ומבקשים להזין פרטי בנק או כרטיס כדי לקבל אותו.
• חוב או קנס: הודעה על חוב לרשות, קנס או עיקול שיש להסדיר ״היום״, עם קישור לתשלום.
• חסימת חשבון: ״הבנק״ או ״חברת האשראי״ מודיעים שהחשבון נחסם, ומבקשים להיכנס ולאמת פרטים.
• bit ו-PayBox: ״קיבלתם תשלום״ או ״בקשת תשלום ממתינה״ עם קישור לאתר שמבקש להתחבר. תשלומים אמיתיים מאשרים בתוך האפליקציה עצמה.

המשותף לכולן: לחץ זמן, סכום קטן או כסף שמחכה לכם, וקישור לאתר שנראה רשמי. אם בהודעה יש גם קישור וגם בקשה לפרטים או לתשלום, התייחסו אליה כחשודה עד שבדקתם בעצמכם.

איך בודקים קישור בעצמכם

1. מוצאים את שם האתר: מה שבין ״https://״ ללוכסן הראשון. מה שקובע הוא הסוף שלו. ב-bankhapoalim.co.il.secure-login.xyz האתר האמיתי הוא secure-login.xyz, לא הבנק.
2. משווים לכתובת שאתם מכירים, אות אחרי אות. rn נראה כמו m, ו-0 נראה כמו o.
3. אתרי ממשלה מסתיימים תמיד ב-gov.il. כל סיומת אחרת עם המילה gov היא התחזות.
4. קישור מקוצר (bit.ly, tinyurl ודומיהם) לא מראה לאן הוא מוביל. גופים רשמיים כמעט לא שולחים כאלה.
5. בספק, לא לוחצים. פותחים את האפליקציה הרשמית או מקלידים את כתובת האתר בעצמכם, ובודקים שם אם באמת יש הודעה, חוב או חבילה.

לחצתם? מה לעשות עכשיו

• אם רק נכנסתם לדף: סגרו אותו, ואל תורידו קבצים או אפליקציות שהדף הציע.
• אם הזנתם פרטי כרטיס אשראי: התקשרו מיד לחברת האשראי ובקשו לחסום את הכרטיס.
• אם הזנתם סיסמה: החליפו אותה בכל מקום שבו השתמשתם בה, והפעילו אימות דו-שלבי.
• אם מסרתם קוד שהגיע ב-SMS: פנו מיד לגוף שהקוד שייך לו, כי ייתכן שמישהו כבר נכנס לחשבון.
• אם הועבר כסף: פנו לבנק מיד, והגישו תלונה במשטרה.

בכל מקרה, דווחו למרכז 119 של מערך הסייבר הלאומי: בטלפון 119, במייל [email protected] או בוואטסאפ 050-6251119. דיווח עוזר לחסום את האתר לפני שיגיע לאנשים נוספים.

כדי לבדוק אם חברה שפנתה אליכם רשומה באמת, אפשר להיעזר גם בחיפוש חברה לפי ח.פ.

מקורות

• דיווח על אירוע סייבר, מערך הסייבר הלאומי (gov.il): מוקד 119, המייל והוואטסאפ לדיווח על הודעות דיוג והתחזות

הפרטים נבדקו ב-28.10.2026.