מחשבון ימי עבודה

ב-2026 יש 255 ימי עבודה למי שעובד מראשון עד חמישי, כשערבי חג וחול המועד נספרים כימי עבודה. כאן בוחרים תאריכים ומקבלים ימי עבודה ביניהם, מועד יעד בימי עסקים ותאריך תשלום בשוטף פלוס.

איך סופרים ימי עבודה בישראל

יום עבודה הוא יום בשבוע העבודה שאינו יום מנוחה. רוב העסקים בישראל עובדים מראשון עד חמישי, ויש שעובדים גם בשישי. ימי המנוחה הקבועים בחוק מפורטים בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט: שבת, שני ימי ראש השנה, יום כיפור, היום הראשון של סוכות, שמיני עצרת, היום הראשון והשביעי של פסח ושבועות. לפי אותו סעיף, מי שאינו יהודי רשאי לקיים את ימי המנוחה בחגי העדה שלו. המחשבון סופר לפי מועדי ישראל.

לרשימה מצטרפים ימים מחוקים אחרים. יום העצמאות הוא יום שבתון לפי חוק יום העצמאות, והוא זז כשה׳ באייר חל ליד שבת: כשה׳ באייר חל בשבת, החג מוקדם לג׳ באייר, כשהוא חל בשישי, החג מוקדם לד׳ באייר, וכשהוא חל ביום שני, החג נדחה לו׳ באייר. גם יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון, לפי סעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת.

ערבי חג, חול המועד, פורים, חנוכה, תשעה באב, יום השואה ויום הזיכרון הם ימי עבודה לפי החוק. יש עסקים שלא עובדים בהם או עובדים פחות שעות, ולכן במחשבון אפשר להוציא מהספירה את ערבי החג ואת חול המועד. יום הזיכרון נחשב במחשבון ערב חג, כי הוא ערב יום העצמאות.

סופרים את יום ההתחלה?

בחישוב בין תאריכים אתם בוחרים. ״מ-1 עד 30 בספטמבר״ כולל בדרך כלל את שני התאריכים. בתקופות שנקבעו בחוק, סעיף 10 לחוק הפרשנות קובע שהיום שממנו מתחילים לספור לא נכלל, ושימי מנוחה נכללים בספירה, חוץ ממקרה שבו הם הימים האחרונים של התקופה. לכן כשמחשבים מועד יעד בימי עבודה, המחשבון מתחיל לספור מהיום שאחרי תאריך ההתחלה.

ימי עבודה בכל חודש ב-2026

ב-2026 יש 255 ימי עבודה למי שעובד מראשון עד חמישי. הטבלה סופרת ערבי חג וחול המועד כימי עבודה, והעמודה השלישית מראה כמה נשאר כשלא עובדים בהם. מי שעובד גם בשישי מגיע ל-306 ימי עבודה בשנה.

ב-2026 היום הראשון של ראש השנה, סוכות ושמיני עצרת חלים בשבת, ושבועות חל ביום שישי. לכן הם לא מורידים ימי עבודה ממי שעובד מראשון עד חמישי. אפריל, ספטמבר ואוקטובר הם החודשים עם הכי הרבה חגים.

ימי המנוחה ב-2026

• פסח: יום חמישי, 2 באפריל
• שביעי של פסח: יום רביעי, 8 באפריל
• יום העצמאות: יום רביעי, 22 באפריל
• שבועות: יום שישי, 22 במאי
• ראש השנה: יום שבת, 12 בספטמבר
• ראש השנה, יום שני: יום ראשון, 13 בספטמבר
• יום כיפור: יום שני, 21 בספטמבר
• סוכות: יום שבת, 26 בספטמבר
• שמיני עצרת ושמחת תורה: יום שבת, 3 באוקטובר
• יום הבחירות לכנסת: יום שלישי, 27 באוקטובר

ערבי חג וחול המועד ב-2026

• ערב פסח: יום רביעי, 1 באפריל
• ערב שביעי של פסח, חול המועד: יום שלישי, 7 באפריל
• יום הזיכרון, ערב יום העצמאות: יום שלישי, 21 באפריל
• ערב שבועות: יום חמישי, 21 במאי
• ערב ראש השנה: יום שישי, 11 בספטמבר
• ערב יום כיפור: יום ראשון, 20 בספטמבר
• ערב סוכות: יום שישי, 25 בספטמבר
• הושענא רבה, ערב שמחת תורה: יום שישי, 2 באוקטובר
• חול המועד פסח: 3 עד 7 באפריל
• חול המועד סוכות: 27 בספטמבר עד 2 באוקטובר

שוטף פלוס: איך מחשבים מועד תשלום

שוטף פלוס היא הדרך המקובלת בישראל לקבוע מתי משלמים לספק. ״שוטף״ הוא סוף החודש שבו הוגשה החשבונית, והמספר שאחרי הפלוס הוא מספר הימים שמוסיפים לו. כך מחשב גם מחשבון מועד התשלום: סוף החודש של החשבונית, ועוד מספר הימים.

• חשבונית מ-10 בפברואר 2026 בשוטף + 30: סוף החודש הוא 28 בפברואר, ועוד 30 ימים יוצא יום שני, 30 במרץ.
• חשבונית מ-22 באוקטובר 2026 בשוטף + 45: סוף החודש הוא 31 באוקטובר, ועוד 45 ימים יוצא יום שלישי, 15 בדצמבר.
• אותה חשבונית בשוטף + 90: 31 באוקטובר ועוד 90 ימים יוצא יום שישי, 29 בינואר 2027. מי שמשלם רק בימי עבודה יעביר את התשלום ליום ראשון, 31 בינואר.

שוטף + 30 הוא לא 30 ימים מהחשבונית. חשבונית מ-1 בפברואר וחשבונית מ-28 בפברואר משולמות באותו יום, 30 במרץ, כלומר אחרי 57 ימים או אחרי 30 ימים. כדי שלא יהיו אי הבנות, כדאי לכתוב בהסכם גם את דרך החישוב, למשל ״30 ימים מתום החודש שבו הומצאה החשבונית״. אם בהסכם כתוב ״30 ימים מיום החשבונית״, בחרו במחשבון ״מתאריך החשבונית״.

מה קובע החוק

חוק מוסר תשלומים לספקים קובע מועדי תשלום מקסימליים. עסק שהזמין מספק טובין, שירות או עבודה משלם לו לא יאוחר מ-45 ימים מתום החודש שבו הומצא לו החשבון, כלומר שוטף + 45, אלא אם כן נקבע בחוזה במפורש מועד אחר. מועד אחר מותר רק כשאופי ההתקשרות מחייב אותו, או כשהוא לא בלתי הוגן באופן חריג. לגופים ציבוריים יש בחוק מועדים משלהם, ועל תשלום באיחור מתווספת ריבית, ואחרי 30 יום גם דמי פיגורים.

המועד יוצא בשבת או בחג

ההסכם קובע. אם לא נכתב בו דבר, כדאי לדעת שבתקופות שנקבעו בחוק, לפי סעיף 10 לחוק הפרשנות, יום מנוחה שחל בסוף התקופה לא נספר, והמועד עובר ליום שאחריו. כשמועד התשלום במחשבון יוצא ביום שאינו יום עבודה, מופיע מתחתיו גם יום העבודה הבא.

טיפים לתכנון מועדים בפרויקטים

• סופרים בימי עבודה, לא בימים קלנדריים. השבועיים שבין 13 ל-24 בספטמבר 2026 הם 8 ימי עבודה ולא 10, ו-7 למי שלא עובד בערב יום כיפור.
• בודקים את הלוח לפני תשרי וניסן. בחודשים האלה חלים רוב החגים, ערבי החג וחול המועד. כדאי לסיים משימות גדולות לפני ערב ראש השנה או ערב פסח, ולא לקבוע מסירה בחול המועד.
• משאירים מרווח. מי שמתחייב ללקוח ל-20 ימי עבודה יכול לקבוע לעצמו יעד פנימי של 17, ולהשאיר שלושה ימים לתיקונים ולאישורים.
• כותבים תאריך, לא רק מספר ימים. ״תוך 10 ימי עבודה״ משאיר פתוחה את השאלה מאיזה יום סופרים ומה נחשב יום עבודה. תאריך מדויק בהצעת המחיר או בחוזה סוגר אותה. אפשר להכין הצעה כזו במחולל הצעת מחיר.
• מתכננים את הכסף לפי מועד התשלום. פרויקט שנמסר ב-30 בספטמבר 2026 ללקוח שמשלם בשוטף + 60 יביא כסף רק ביום ראשון, 29 בנובמבר. את התזרים כדאי לתכנן לפי התאריך הזה ולא לפי יום המסירה.

מקורות

• פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח-1948: סעיף 18א, ימי המנוחה הקבועים
• חוק יום העצמאות, התש״ט-1949: סעיף 1, המועד של יום העצמאות ומתי הוא זז
• חוק־יסוד: הכנסת: סעיף 10, יום הבחירות הוא יום שבתון
• חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה-1965: סעיף 97ב, יום הבחירות לרשויות המקומיות
• חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע״ז-2017: סעיפים 3 ו-4, מועדי תשלום לספקים וריבית על איחור
• חוק הפרשנות, התשמ״א-1981: סעיף 10, איך סופרים תקופות
• ויקיפדיה: הבחירות לכנסת העשרים ושש: מועד הבחירות, 27 באוקטובר 2026
• ויקיפדיה: אשראי: ההסבר על שוטף פלוס

תאריכי החגים נבדקו מול לוח החגים של Hebcal לשנים 2020 עד 2040, והנוסח נבדק מול לשון החוקים באוקטובר 2026.