לפי חוק דמי מחלה צוברים יום וחצי מחלה על כל חודש עבודה מלא, עד 90 ימים. על היום הראשון למחלה לא משלמים, על השני והשלישי משלמים חצי שכר, ומהיום הרביעי שכר מלא.
כמה ימי מחלה מגיעים לפי חוק
סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה קובע יום וחצי לכל חודש עבודה מלא אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולא יותר מ-90 ימים, בניכוי הימים שכבר שולמו בעדם דמי מחלה. בשנה מלאה אלה 18 ימים, ומי שלא היה חולה מגיע לתקרה אחרי 60 חודשים.
| חודשי עבודה מלאים | ימי מחלה צבורים |
|---|---|
| חודש אחד | 1.5 |
| 3 חודשים | 4.5 |
| 6 חודשים | 9 |
| 12 חודשים (שנה) | 18 |
| 24 חודשים (שנתיים) | 36 |
| 36 חודשים (3 שנים) | 54 |
| 48 חודשים (4 שנים) | 72 |
| 60 חודשים (5 שנים) | 90 |
| 72 חודשים (6 שנים) | 90 (התקרה) |
חודש שלא עבדתם בו את כל ימי העבודה
לפי סעיף 4(ב), בחודש כזה 25 ימי עבודה נחשבים חודש מלא, ובמקום עבודה עם שבוע של חמישה ימים 21⅔ ימי עבודה. חלק מחודש מזכה בחלק יחסי מיום וחצי. משרד העבודה נותן דוגמה: עובדת שעבדה מחצית מימי העבודה בחודש צוברת 0.75 יום. את ימי העבודה בחודש אפשר לספור במחשבון ימי עבודה.
| ימי עבודה בפועל בחודש | שבוע של 5 ימים | שבוע של 6 ימים |
|---|---|---|
| 5 ימי עבודה | 0.35 | 0.3 |
| 10 ימי עבודה | 0.69 | 0.6 |
| 15 ימי עבודה | 1.04 | 0.9 |
| 20 ימי עבודה | 1.38 | 1.2 |
כמה משלמים על ימי מחלה
לפי סעיף 2(א) לחוק, על היום הראשון להיעדרות לא משלמים, על היום השני והשלישי משלמים מחצית דמי המחלה, ומהיום הרביעי משלמים דמי מחלה מלאים. דמי מחלה מלאים שווים לשכר שהעובד היה מקבל אילו המשיך לעבוד (סעיף 5), לפי הרכיבים שבסעיף 6: שכר יסוד, ותק, תוספת יוקר, תוספת משפחה ותוספת מחלקתית או מקצועית. שעות נוספות לא ברשימה.
דוגמה: 6 ימי מחלה בשכר של 400.00 ₪ ליום
עובד עם 10 חודשי עבודה מלאים צבר 15 ימים. הוא כבר קיבל דמי מחלה על 2 ימים, ולכן נשארו לו 13 ימים. עכשיו הוא חולה 6 ימים:
| יום המחלה | שיעור לפי החוק | תשלום |
|---|---|---|
| יום 1 | 0% | 0.00 ₪ |
| יום 2 | 50% | 200.00 ₪ |
| יום 3 | 50% | 200.00 ₪ |
| יום 4 | 100% | 400.00 ₪ |
| יום 5 | 100% | 400.00 ₪ |
| יום 6 | 100% | 400.00 ₪ |
| סך הכול | 4 ימים של שכר | 1,600.00 ₪ |
אחרי התקופה נשארת לו יתרה של 8 ימים. החוק מנכה מהיתרה את ״התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה״, ולכן המחשבון מנכה את הימים שעליהם שולם תשלום, מלא או חצי, ולא את היום הראשון שלא שולם. כשהיתרה נגמרת באמצע המחלה, על הימים שאחריה החוק לא מחייב לשלם.
מחלה ממארת ודיאליזה
עובד שחלה במחלה ממארת או במחלה שמחייבת טיפול קבוע בדיאליזה ונעדר לטיפול או לבדיקה תקופתיים, גם אחרי שהחלים, מקבל דמי מחלה מהיום הראשון להיעדרות, כל עוד יש לו יתרה. התנאי הוא אישור רפואי בכתב שהטיפול או הבדיקה קשורים לאותה מחלה (סעיף 2(א1)).
ימי מחלה לעובד שעתי ולעובד במשכורת
החוק מבחין בין עובד במשכורת, שעיקר שכרו משולם על בסיס חודשי או ארוך יותר, לבין עובד בשכר, שמקבל שכר שעתי או יומי. הצבירה זהה לשניהם. ההבדל הוא באיך סופרים את ימי המחלה (סעיף 2(ב)):
- עובד במשכורת: כל ימי המחלה, כולל ימי מנוחה שבועית וחגים.
- עובד בשכר במשרה מלאה: כל ימי המחלה, בלי ימי מנוחה שבועית וחגים.
- עובד בשכר שלא עובד בכל ימי העבודה (לסירוגין): ימי המחלה כפול היחס בין הימים שעבד ברבע השנה המלא ביותר בשנה שלפני המחלה לבין ימי העבודה באותו רבע. המחשבון לא מחשב את המקרה הזה.
למשל, מחלה מיום חמישי עד יום ראשון היא ארבעה ימי מחלה לעובד במשכורת. לעובד בשכר שעובד שישה ימים בשבוע השבת לא נספרת, ויום ראשון הוא היום השלישי למחלה. לעובד שעתי השכר ליום הוא השכר של יום עבודה רגיל; את השעות ביום אפשר לחשב במחשבון שעות עבודה.
הודעה למעסיק, אישור מחלה ומועד התשלום
- מודיעים למעסיק על ההיעדרות ועל משך המחלה המשוער תוך 3 ימים מהיום הראשון.
- כדי לקבל דמי מחלה מוסרים תעודת מחלה חתומה בידי רופא. מי שמבוטח בקופת חולים מוסר תעודה של הקופה או תעודה שהקופה אישרה.
- דמי המחלה משולמים ביום שבו היה משולם השכר, אם התעודה נמסרה 7 ימים לפני כן. אם נמסרה מאוחר יותר, הם משולמים במועד תשלום השכר הבא.
- דמי מחלה הם שכר לכל דבר (סעיף 7), ותשלום באיחור עשוי לזכות את העובד בפיצוי על הלנת שכר.
פיטורים וסיום עבודה
מעסיק לא רשאי לפטר עובד שנעדר בגלל מחלה בזמן שיש לו ימי מחלה צבורים, עד 90 ימים (סעיף 4א). האיסור לא חל אם ההודעה המוקדמת לפיטורים ניתנה לפני ההיעדרות, או כשמקום העבודה הפסיק לפעול לצמיתות, המעסיק הוכרז פושט רגל או שניתן צו פירוק. כמה ימי הודעה מגיעים, ומתי היא מסתיימת, אפשר לבדוק במחשבון הודעה מוקדמת.
כשעוזבים, אין זכות לפי חוק לקבל כסף על ימי מחלה שלא נוצלו, בשונה מימי חופשה. הסכם קיבוצי או חוזה יכולים לקבוע פדיון. דמי הבראה, לעומת זאת, מגיעים גם על חלק מהשנה האחרונה, ואותם אפשר לחשב במחשבון דמי הבראה.
מה המחשבון לא מחשב
- עובדים שתשלום דמי המחלה שלהם מוסדר בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה, למשל בחקלאות ובהובלה. החוק חל רק על מי שעניין המחלה שלו לא מוסדר בהסכם כזה (סעיף 1). מי שזכאי לדמי מחלה גם לפי החוק וגם לפי תנאים שהוסכמו עם המעסיק בוחר לפי מה לקבל (סעיף 12).
- מעסיק שביטח את העובדים בביטוח דמי מחלה בקופת גמל: התשלום לפי תנאי הביטוח (סעיפים 8 ו-4(ג)).
- היעדרות בגלל מחלה של ילד, בן או בת זוג או הורה, שמוסדרת בחוקים אחרים.
- תאונת עבודה: על התקופה שבעדה משולמים דמי פגיעה לפי חוק הביטוח הלאומי לא משולמים דמי מחלה (סעיף 11).
- אי כושר חלקי, כשהמעסיק מציע עבודה מתאימה אחרת (סעיף 3).
החישוב מבוסס על חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976 בלבד ונועד להערכה כללית. הסכם קיבוצי, צו הרחבה ענפי או חוזה אישי יכולים להקנות זכויות טובות יותר. המחשבון אינו מחשב היעדרות בשל מחלת ילד, בן או בת זוג או הורה, ואינו מחליף ייעוץ משפטי או בדיקה מול מחלקת השכר.
מקורות
- חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976: סעיפים 1 עד 6, 8, 11 ו-12 (ויקיטקסט, נוסח משולב)
- משרד העבודה: היעדרות מעבודה עקב מחלה
- משרד העבודה: הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (פרק על ימי מחלה שלא נוצלו)
הנוסח נבדק מול החוק ומול אתר משרד העבודה ב-23 באוקטובר 2026.
אפשר להעביר חישובי שכר וזכויות של עובדים, כמו ימי מחלה, הודעה מוקדמת ודמי הבראה, לחישוב אוטומטי ב-CRM.
אוטומציה לעסקים